ערב ראש השנה

"מהפכה היא כמו מיילדת – מייצרת מעמד חדש וידיה מגואלות בדם." ~ קרל מרקס

 

ערב ראש השנה, משמרת בוקר, מחלקת יולדות. ממש עכשיו עשיתי רילוקיישיין מחדר לידה (חוסר התאמה), יש לי בקנה שתי יולדות שבחרו ללדת איתי בבית.
אילני, ילדה פעמיים בבית, בארה"ב, עכשיו לפני לידה שלישית, נקלעה אלי במהלך הזוי.

שבוע 40, עשר בבוקר, מתקשרת להגיד שיש לה צירים.
מה אני מבינה? פעם ראשונה שלי בבית. אני במשמרת, מסיימת בשלוש. מה לעשות? אילני מרגיעה אותי, שוב.

———
שבוע 33, אילני מספרת שיש לה צירים. אני ממהרת להגיע אליה, מוצאת אותה באמבטיה, רגועה, נינוחה, עם צירים.
—- "אילני, את חייבת ללכת לבית חולים, הצירים האלה עלולים לגרום ללידה"
"תרגיעי, אני לא הולכת לשום מקום"
—- "אבל מה יהיה?"
"יהיה בסדר, אני לוקחת צמחים שלוני (המיילדת מארה"ב) המליצה לי. יהיה בסדר, את חייבת להירגע"
לא היתה לי ברירה, נרגעתי. גם הצירים.
———

שוב אני בלחץ. ושוב אילני מרגיעה אותי. רגע, זו לא אני שאמורה להרגיע אותה?
אני מחכה במתח לסוף המשמרת.

שלוש וחצי, אני מתייצבת בתפקיד המלאך, די מופתעת לראות שאף אחד לא חיכה לי בקוצר רוח.
—- "טוב, נו, אז אני אסע הביתה להתקלח"
באמת, הגעתי אליה ישר מבית חולים. מה חשבתי?
"מעולה, אני אקרא לך"

אני יושבת בבית וכוססת צפרניים. מחכה בקוצר רוח שאילני תבין כבר שהיא צריכה אותי.

ארבע וחצי
"בואי"
תוך עשר דקות אני והציוד אצלם. אילני משוטטת ערומה בבית. שני זאטוטים ברקע, לא מגיבים למתרחש. סבתא בתפקיד סבתא, אבא עסוק בכל מיני.
אני משנסת מותני ומתחילה לשלוף את כל מה שאני יודעת על לידה בבית.
עיסוי בגב – אילני לא רוצה,
הומאופתיה – לא צריך,
משפטים מחזקים – אילני רוצה שקט,
כל מיני בדיקות – אין כל כך מה לבדוק. הדופק בסדר, פתיחה 6, זהו.
אין לי מה לעשות, אני בכל זאת מחפשת….
"מה את לחוצה, הכל בסדר, שבי תשתי קפה, אני רוצה רגע לשכב ולנשום".
למה אני לא אמרתי לה את זה? איך פספסתי את ההזדמנות להועיל.
אילנימרגישה שאני מאבדת ביטחון
"הנוכחות שלך נהדרת, את לא צריכה לעשות כלום"

אחרי שעה הכל נעשה אינטנסיבי, אילני נכנסת לבריכה ויולדת בת.
שמחה וששון, הילדים מתאספים מסביב, הסבתא שופעת קורת רוח, האבא משתולל משמחה.
—- "השליה"
"הכל בסדר, היא תיכף תצא"
—- "השיליה"
"תרגיעי, תני לי להניק, זה יעזור לכיווץ של הרחם".
למה אני לא חשבתי על זה. אוף. היא בטח חושבת שאני איומה.

רגע, הייתי מיילדת בלידת בית, וואללה, עשיתי את זה, ייישששש……..
אני יוצאת החוצה, שקיעה, ערב ראש השנה. הכי סימלי שיש.